סבלנות

2–3 minutes

To read

אנחנו חושבים על הטיול הזה המון זמן. המון. אני מתלבטת בשיא הכנות האם זה חודשים או שנים שאנחנו חושבים על טיול סביב העולם שכזה. בטוח שהמלחמה השפיע על ההחלטה להניע את זה יותר מוקדם מאשר מאוחר, אבל בתכלס אנחנו חושבים על הטיול הזה הרבה זמן. והתכנון שלו ארוך יותר מהביצוע עצמו! (אם אני מחשבת כמו שצריך, אנחנו מתכננים את הטיול

כמעט שנה בצורה כזו או אחרת ובפועל כנראה נהיה בחו”ל כשמונה חודשים אי”ה).

כמובן שהתכנון עבר המון שינויים בדרך: היינו אמורים להיות שנה שלמה בחו”ל (מספטמבר ספטמבר) ולהיכנס למערכת החינוכית בחו”ל. ספויילר: זה כנראה לא יקרה (הפעם)
אבל אתם יודעים איך זה, מבחני גמר נדחו בעקבות נסיבות לא בשליטתינו, והנה אנחנו מתחילים באיחור של ארבע חודשים.

אבל מטרת הבלוג הזה היא להגיד לכם משהו חד וחלק:
עדיף עכשיו מאשר לעולם לא.

יש סיבה שהמשפט הזה הפך לקלישאה, כי זה באמת עדיף. עדיף לטוס לקצת מאשר לא לטוס בכלל. עדיף לקפוץ מה שנקרא למים העמוקים מאשר לפחד לשחות. וגם עכשיו שאני רושמת את המילים האלו אני מפחדת. שבוע לפני הטיסה ואני לא מתביישת להגיד שפחדתי מהמון דברים בדרך לכאן, ואני עדיין בחששות. והיו המון פעמים שאיבדתי סבלנות וחשבתי לעצמי “זה לא שווה את זה, כל ההכנות והבעיות שצצות. אולי עדיף להישאר. או רק לעבור דירה. או לטוס לשבועיים ולחזור.”

אבל כבר עכשיו למדתי מהטיול הזה המון. המזוודה עדיין לא ארוזה והבית עדיין קרוב להיות מקופל ואני לומדת לקחים מהטיול. כבר עכשיו יש כ6 וחצי בל”תמים ביום ולא המראנו אפילו פעם אחת. היום לדוגמא היינו צריכים לתקן את האוטו לפני שאנחנו מוסרים אותו כי סופ”ש שעבר הוא קיבל שריטה קטנטנה שעלתה לנו כ2000ש”ח, בלת”ם. הייתי צריכה כן להגיש, לא להגיש, ואז כן להגיש כל מיני מסמכים בירוקרטים לא ברורים לויזה לארה”ב שלקח לי 3 שעות ביום שלא היה לי, בלת”ם. ואז היה קמח שצריך להיפתר ממנו, אז זה יצר בצק פיצה שהיה צריך להכין, בלת”ם (טוב זה דווקא דוגמא לבלת”ם “כיפי” – הרי בסוף כולם לטובה, לא?).

וחשוב להדגיש שזה למידה. שהסבלנות זה לא משהו שנולדים איתו, זה משהו שמחזקים ממש כמו כל שריר, ממש כמו כל תכונת אופי אחרת. ועם כמה שרוצים להספיק, לתקתק, לראות את הכל, להספיק את הכל, זה בעצם לא אפשרי הכל בבת אחת, וזה קשה להגיד.

מזמן רציתי לארוז כבר את כל הבית, אבל צריך סבלנות כי אנחנו עדיין משתמשים בציוד. מזמן רציתי להוציא את הכרטיסי טיסה אבל עדיין צריך סבלנות כי אפשר רק 48 שעות לפני הטיסה. ומזמן כבר רציתי להיות בחו”ל ולהספיק את כל האתרקציות וכל היעדים, אבל צריך סבלנות כי זה לא טיול אחרי צבא סטנדרטי – אנחנו טסים עם ילדים (יותר נכון ילדות) -וצריך לזה הכי הרבה סבלנות.

Leave a comment

Hey, I’m Avigayil

Travel writer, mom of three little adventurers, and professional packer of snacks, wipes, and big dreams. I write about seeing the world with kids in tow: the magic, the meltdowns, and everything in between. You’re in the right place if you believe travel doesn’t stop when kids arrive—it just gets louder and more meaningful.