איך הכל התחיל: מציאת תקווה לאחר משבר

“היה לנו תקופה קשה” הפך לסלוגן של לא מעט מאיתנו. אנחנו מוצאים את עצמינו רודפים אחרי משהו שפתאום המשהו הזה לא ברור יותר.

אם לפני ה 7 באוקטובר היה לנו שגרה דיי שגרתית, פתאום כל דבר שהיה חשוב (לימודי תואר שני, תשלום ארנונה, ועד הורים בגן…) מרגיש שולי, מאבד פרופורציה. ומנגד דברים שפעם לא היו כזה קריטים (דוגמא קטנה למשל ממ”ד בבית) מרגישים כמו פרייורטי נאמבר וואן.
ניתן לומר שאיבדנו את זה לגמרי.
כמו רובכם, המחשבות רצות ספרינט כבר מאז ולא מפסיקות. ספרינט שנתיים זה לא רמת קורטיזול בריאה בלשון המועטה. באותה שבוע הצלחתי לחשוב על איך אנחנו עושים ירידה לארץ אחרת אחת ולתמיד ואיך אני קונה בית בקיבוץ רעים. אבל המסקנה הסופית הייתה שאנחנו צריכים חופשה, צריכים לטוס ל”טיול הגדול”. איפוס. פוס משחק.
וזה מפחיד, יש המון חששות. אבל מסתבר שאנחנו כבר יודעים להתמודד עם פחדים וחששות גדולות וקשות מאלה.
מקשיים מתחזקים, נכון..?

אז הנה אנחנו מנסים להתחזק יחד. למצוא שוב את הביחד אחרי פרידה גדולה.

ולענות על שאלותכם:
1. כן, זה יעלה לנו כסף, אבל יש דברים ששווים את ההשקעה הכלכלית, וננסה למצוא את הפתרונות הכי חסכוניים!
2. לא, זה לא יפגע בלימודים של הבנות , להיפך – נמצא דברים לפתח אותן בחו”ל – מכל המובנים 🙂 (הן גם בגיל שזה לא כזה קריטי, מי זוכר בכלל גן טרום חובה? )
3. ברור שאנחנו מפחדים – אבל גם מתרגשים! ביחד, מעורבב לרגש גדול שמפריע לנו לישון בלילה, שזה לפעמים טוב כי יש הרבה לארוז…

אז יאללה, בהצלחה לכולנו והעיקר הבריאות, אה?