לילה לפני

אם אתם ממש מחליטים לקחת את הצעד ולעשות טיול שכזה, אז שתדעו שהחלק הכי קשה זה לא הטיול עצמו. זה הלילה לפני. (או ההצטברות של לילות לפני)

ולא מהסיבה שאתם חושבים

זה לא האדרנלין הרץ בורידים כמו בטיול כשאת רווקה צעירה פעורה עם אפס דאגות. כי פתאום הדאגות מתעלות על התרגשות. עדיין יש התרגשות בתא מטען, רק הדאגות על ההגה. כי כשהטיול כבר מתחיל זהו, יש נפילת מתח וכבר מה שהיה היה, מה שיהיה יהיה ומה שיש יש.

אבל בלילה לפני? את גמורהההה! יותר משבוע שטח, יותר משבוע אחרי לידה (אוקי, אולי זה מקום שני 🥈)

אצלינו זה גם מעבר דירה (לא חייבים גם לעבור דירה וגם לטייל כן? אבל במקרה שלנו כך יצא בעצם)

ובדרך כלל בא לך להתחיל טיול עם אנרגיות, עם כוחות כאלה או אחרים. אבל עם ילדים? את עובדת על אוטומט, זומבי, רוח רפאים 👻

ומרוב עייפות המחשבות יוצאות מבולבלות לחלוטין

אז מה אומרים: האם לילה לפני זה הכי קשה או ש״זה רק התחלת הקושי צעירה שכמותך?״ 😉